הרובע היהודי בוונציה, איטליה, מכונה "הגטו הוונציאני" או פשוט "גטו". הוא הוקם ב-1516, היה הגטו הראשון בעולם ושימש אזור מופרד לאוכלוסיה היהודית בעיר. המונח "גטו" עצמו מגיע מהמילה הוונציאנית "גטו", שפירושה 'בית יציקה', שכן האזור היה בעבר מחוז יציקה.
הגטו הוונציאני ממוקם ברובע Cannaregio, אחד מששת הרובעים ההיסטוריים (sestieri) של ונציה. הוא מורכב מחמישה אזורים מחוברים זה לזה: גטו וקיו, גטו נואובו, גטו נואוביסימו, גטו טדסקו וגטו ספגנולו. הרובע מתאפיין ברחובותיו הצרים, בבניינים הגבוהים ובכמה בתי כנסת שנבנו על ידי הקהילות היהודיות השונות שחיו בו.
ההפרדה בגטו הייתה קפדנית; התושבים היהודים הורשו לעזוב רק במהלך היום ונאלצו לחזור לפני רדת הלילה. שערי הגטו ננעלו בלילה ונפתחו מחדש עם עלות השחר, כששומרים הוצבו לפקח על התנועה. למרות ההגבלות הללו, הקהילה היהודית שגשגה מבחינה תרבותית וכלכלית, כאשר תושבים רבים עבדו כסוחרים, בנקאים ורופאים.
ב-1797, לאחר נפילת הרפובליקה של ונציה, סיים נפוליאון בונפרטה את ההפרדה, ושערי הגטו נהרסו. עם זאת, האזור המשיך להיות יהודי ברובו עד המאה ה-20. כיום, הגטו הוונציאני הוא שכונה תוססת, עם שילוב של תושבים יהודים ולא-יהודים.
בעת ביקור ברובע היהודי בוונציה, אתה יכול לחקור את האתרים הבאים:
המוזיאון היהודי (Museo Ebraico): מוזיאון זה מציג את ההיסטוריה, התרבות והממצאים הדתיים של הקהילה היהודית הוונציאנית, כולל כלי כסף יפהפיים, טקסטיל וחפצים טקסיים.
בתי כנסת: בגטו פועלים חמישה בתי כנסת, כל אחד מייצג קבוצה אתנית אחרת בתוך הקהילה היהודית (גרמנית, איטלקית, ספרדית, לבנטינית וקנטון). לא כל בתי הכנסת פתוחים לקהל הרחב, אך יש סיורים מודרכים.
אנדרטת השואה: לוח זיכרון הממוקם בסמוך לכניסה של גטו וקיו מנציח את יהודי ונציה שגורשו ונהרגו במהלך השואה.
Campo del Ghetto Nuovo: כיכר זו היא לב ליבו של הרובע היהודי וכוללת מספר חנויות, בתי קפה ומסעדות.
בעוד שהרובע היהודי בוונציה אינו גדול או שמור היטב כמו חלק מהרובעים היהודיים האחרים באירופה, הוא תופס מקום ייחודי בהיסטוריה בתור הגטו הראשון אי פעם ומציע תובנה מרתקת על חיי הקהילה היהודית שבעבר שגשג שם.
בית כנסת ונציה
בגטו היהודי של ונציה חמישה בתי כנסת היסטוריים, כל אחד מייצג קבוצה אתנית אחרת בתוך הקהילה היהודית. הם:
Schola Grande Tedesca (בית הכנסת הגרמני): נבנה בשנים 1528-29, זהו העתיק ביותר מבין בתי הכנסת הוונציאניים. הוא שירת את הקהילה היהודית האשכנזית, שהגיעה בעיקר מגרמניה ומצפון אירופה. בית הכנסת מאופיין בסגנון הבארוק שלו, וחלקו הפנימי מעוטר בגילופי עץ מעוטרים והזהבות.
קנטון שולה (בית כנסת קנטון): בית כנסת זה נבנה בשנים 1531-32 גם עבור הקהילה האשכנזית, אך הוא קטן יותר מבית הכנסת הגרמני. שמו "קנטון" נגזר מהמילה הוונציאנית "קנטון", כלומר "פינה", שכן הוא ממוקם בפינת כיכר גטו וקיו.
Schola Italiana (בית הכנסת האיטלקי): נבנה בשנת 1575, בית כנסת זה שירת את הקהילה היהודית האיטלקית. הארכיטקטורה מושפעת מאוד מסגנון הרנסנס, והפנים כולל ארון קודש מגולף יפהפה מעץ ודוכן עץ מקושט.
Schola Levantina (בית הכנסת הלבנטיני): הושלם בשנת 1575, בית כנסת זה נבנה עבור הקהילה היהודית הספרדית ממזרח הים התיכון והאימפריה העות'מאנית. זהו בית הכנסת הגדול ביותר בגטו, הכולל כיפה, פריסה מתומנת ועיטורים עשירים. זה נשאר מקום פולחן פעיל היום.
Schola Spagnola (בית כנסת ספרדי): בית כנסת זה, שהוקם בשנת 1580, שימש גם את הקהילה הספרדית, במיוחד אלה מספרד ופורטוגל. הפנים מעוטר בארון קודש מעץ מוזהב, נברשת מרשימה ובימה מעץ.
אמנם לא כל בתי הכנסת הללו פתוחים לקהל הרחב לביקורים בודדים, אך תוכלו להצטרף לסיור מודרך המאורגן על ידי המוזיאון היהודי של ונציה (Museo Ebraico) כדי לגשת וללמוד יותר על ההיסטוריה והארכיטקטורה של אתרים דתיים ייחודיים אלה.
כיכר מפורסמת ברובע היהודי בונציה
הכיכר המפורסמת ביותר ברובע היהודי (גטו) של ונציה היא Campo del Ghetto Nuovo. כיכר זו היא לב ליבו של הגטו הוונציאני ומשמשת כנקודה מרכזית בה יכולים התושבים והמבקרים להתאסף, לקנות, לסעוד ולחקור את ההיסטוריה העשירה של האזור.
קמפו דל גטו נואובו מוקף בבניינים גבוהים שהיו בעבר ביתם של האוכלוסייה היהודית בעיר. הבניינים בגטו גבוהים יותר מאלה שבחלקים אחרים של ונציה בשל השטח המצומצם הזמין, מה שהוביל לבניית מבנים גבוהים יותר כדי להכיל את האוכלוסייה הגדלה.
בכיכר תמצאו את המוזיאון היהודי (Museo Ebraico), המציע סיורים מודרכים בבתי הכנסת ומציגים את ההיסטוריה והתרבות של הקהילה היהודית הוונציאנית. באזור יש גם כמה חנויות, בתי קפה ומסעדות, שרבות מהן מגישות מאכלים יהודיים מסורתיים וכשרים.
Campo del Ghetto Nuovo הוא תזכורת נוקבת להיסטוריה של הקהילה היהודית בוונציה ותחנה חיונית למבקרים החוקרים את הרובע היהודי.
סיור רגלי ברובע היהודי באופן עצמאי?
סיור רגלי ברובע היהודי בוונציה, המכונה הגטו הוונציאני, הוא דרך מצוינת לשקוע בהיסטוריה, בארכיטקטורה ובתרבות של שכונה ייחודית זו. בעוד שתוכלו לחקור את האזור בעצמכם, הצטרפות לסיור מודרך תספק לכם תובנות והקשר היסטורי שיעשירו את החוויה שלכם. להלן הצעה למסלול טיול לסיור רגלי:
התחל ב-Ponte delle Guglie: גשר זה מעל תעלת Cannaregio הוא נקודת מוצא נפוצה לחקר הרובע היהודי. הגשר מוביל ישירות לכניסה לגטו, ומשם אפשר להתחיל את הסיור.
הליכה אל גטו וקיו: האזור הראשון שתפגשו הוא גטו וקיו, החלק העתיק יותר של הגטו הוונציאני. כאן תמצאו לוח זיכרון לשואה המנציח את יהודי ונציה שגורשו ונהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה.
חקור את Campo del Ghetto Nuovo: כיכר זו היא לב ליבו של הרובע היהודי, הכוללת מספר חנויות, בתי קפה ומסעדות. זה מקום נהדר לקחת הפסקה, לחטוף ביס לאכול, או פשוט להתבונן בחיי היומיום של השכונה.
בקר במוזיאון היהודי (Museo Ebraico): המוזיאון ממוקם בגטו נואובו ומציע סקירה של ההיסטוריה והתרבות של הקהילה היהודית הוונציאנית. ניתן להזמין כאן גם סיור מודרך בבתי הכנסת.
סיור בבתי הכנסת: במסגרת סיור מודרך, תהיה לכם הזדמנות לבקר בחלק או בכולם מחמשת בתי הכנסת ההיסטוריים בגטו, כל אחד מייצג קהילה יהודית אחרת. בתי הכנסת מציגים ארכיטקטורה יפהפיה ומחזיקים בשפע של חפצי דת.
טיילו ברחובות הצרים של הגטו: הגטו הוונציאני מאופיין ברחובותיו הצרים ובבניינים הגבוהים. כשתטיילו באזור, תבחינו באווירה ובארכיטקטורה הייחודיים שמבדילים אותו מחלקים אחרים של ונציה.
חקור את גטו נואוביסימו, גטו טדסקו וגטו ספגנולו: אלו הם האזורים האחרים בתוך הגטו, כל אחד עם אופי ייחודי משלו. קחו את הזמן לשוטט ברחובות ולגלות את פניני החן הנסתרות של השכונות הללו.
זכרו לנעול נעליים נוחות, שכן סיור רגלי ברובע היהודי בוונציה יכול להימשך כמה שעות. סיור מודרך יספק מידע והקשר נוספים שיהפכו את הביקור שלכם למשמעותי עוד יותר, אך תוכלו גם לבחור לחקור את האזור באופן עצמאי, חמוש במפה וקצת ידע רקע.
יהדות ונציה
לוונציה יש היסטוריה ארוכה ועמוקה עם היהדות, שכן היא הייתה ביתם של אחד היישובים היהודיים המוקדמים באירופה. הקהילה היהודית בעיר מילאה תפקיד משמעותי בחייה התרבותיים, הכלכליים והאינטלקטואליים של ונציה לאורך מאות השנים, למרות תקופות של הפרדה ורדיפות.
הגטו הוונציאני, שהוקם בשנת 1516, היה הגטו הראשון בעולם ונוצר כדי להפריד את האוכלוסייה היהודית משאר חלקי העיר. תושבי הגטו היהודים השתייכו לקבוצות אתניות שונות, ביניהן יהודים אשכנזים, ספרדים, איטלקים, לבנטיניים וספרדים. לכל קהילה היה בית כנסת משלה, ששימש לא רק כמקום תפילה אלא גם כמרכז תרבותי וחברתי.
הקהילה היהודית בוונציה תרמה לפיתוח העיר במובנים רבים, כגון מסחר, פיננסים, רפואה ואומנויות. בתקופת הרנסנס הייתה ונציה מרכז לדפוס עברי, כאשר המדפיס הנודע דניאל בומברג פרסם יצירות משמעותיות כמו המהדורה השלמה הראשונה של התלמוד הבבלי. חוקרים, משוררים ופילוסופים יהודים רבים פעלו בוונציה, ותרמו לחיי האינטלקטואלים והתרבותיים של העיר.
לאחר נפילת הרפובליקה של ונציה ב-1797, הסיר נפוליאון בונפרטה את ההפרדה, והקהילה היהודית קיבלה יותר זכויות וחירות. עם זאת, עליית הפשיזם באיטליה והשואה במהלך מלחמת העולם השנייה הביאו לרדיפה וגירוש של יהודים ונציאנים רבים.
כיום הקהילה היהודית בוונציה קטנה בהרבה ממה שהייתה פעם, אך היא נותרה חלק חשוב מהמורשת התרבותית של העיר. הגטו הוונציאני היא שכונה תוססת המושכת מבקרים המתעניינים בהיסטוריה ובארכיטקטורה של האזור. המוזיאון היהודי (Museo Ebraico) ובתי הכנסת ההיסטוריים מציעים הצצה להיסטוריה העשירה של היהדות בוונציה, ופסטיבל הסרטים היהודי של ונציה חוגג את התרבות והמורשת היהודית באמצעות הקולנוע.
לסיכום, ההיסטוריה של היהדות בוונציה מאופיינת בתקופות של צמיחה וקושי. הקהילה היהודית תרמה משמעותית לחיי התרבות, הכלכליים והאינטלקטואלים של העיר, ונוכחותם ממשיכה להיות מורגשת בגטו ההיסטורי ומחוצה לו.
יהודי ונציה בזמן השואה
במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, סבלה הקהילה היהודית בוונציה, כמו קהילות יהודיות אחרות ברחבי אירופה, מרדיפות והרס. איטליה הייתה בתחילה בעלת ברית של גרמניה הנאצית, ובשנת 1938, המשטר הפשיסטי בראשות בניטו מוסוליני הנהיג חוקי גזע שכוונו ליהודים. חוקים אלו הטילו הגבלות חמורות על החיים היהודיים, לרבות מגבלות על בעלות על רכוש, הזדמנויות מקצועיות וחינוך.
כאשר איטליה נכנעה לבעלות הברית בספטמבר 1943, הצבא הגרמני כבש חלק גדול מהמדינה, כולל ונציה. הנאצים הגבירו את רדיפת היהודים, וגירשו רבים למחנות ריכוז והשמדה. בנובמבר 1943 נעצרה הקבוצה הראשונה של יהודי ונציה ונשלחה לאושוויץ. הגירושים נמשכו לאורך כל הכיבוש הגרמני, כאשר תושבים יהודים רוכזו והוצאו מבתיהם.
ההערכה היא כי במהלך השואה גורשו כ-250 יהודים ונציאנים, רובם נספו במחנות ריכוז והשמדה כמו אושוויץ וסוביבור. רק מעטים מיהודי ונציה שגורשו שרדו וחזרו לוונציה לאחר המלחמה.
כיום, לוח זיכרון לשואה ליד פתח הגטו וקיו מנציח את יהודי ונציה שגורשו ונהרגו במהלך השואה. זיכרון השואה הוא גם חלק חשוב בתערוכות של המוזיאון היהודי (Museo Ebraico), שמטרתן לשמר את ההיסטוריה והתרבות של הקהילה היהודית הוונציאנית.
בעוד שהקהילה היהודית בוונציה מעולם לא התאוששה במלואה לגודלה שלפני המלחמה, היא נותרה חלק חיוני מהמורשת התרבותית של העיר. הגטו הוונציאני, בתי הכנסת והמוזיאון היהודי משמשים כולם כתזכורת להיסטוריה העשירה של היהדות בוונציה, כמו גם לסבל ולחוסנה של הקהילה היהודית בתקופת השואה.
